א. המקור הקדום לזה הוא התנ"ך "כתר ארם

כמדומה שאין מקור קדום כתוב, אבל כך המנהג

חשיבות השמירה על המנהגים במסגרת ההלכה | ממתי

1. נהגו כיום בכל תפוצות ישראל שהכלה לובשת

קודם כל השוא ולא השוה. מנהגנו לקרוא השוא

עיין למור"ם בהגהתו בשלחן ערוך(סימן תרי"ט סעיף א')

1) נכון שכך נהגו בג'רבא כמו שכתוב בספר

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).

עיין למוה”ר הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ”ל

“אמרתי מדעתי לומר כל יום את התיקון של

חידוש כזה אמתי מילא חדרי לבבי שמחה  |

בעיצומו של יום ט’ באב, לאחר בשורות איוב וקינותיו של רבי יהודה הלוי, נהגו בנות ישראל בהרבה קהילות לפתוח במסע ניקיון והברקה לכל פינות הבית משל היה היום ערב בדיקת חמץ | המנהג המפתיע הביא את הנשים ‘לחשוד’ במרן החיד"א כי איננו מאמין בביאת המשיח ח"ו, ואילו בדורנו בעטייה של שרה שנירר מייסדת ‘בית יעקב’ בטל הטעם ובטל המנהג | מה נשתנה

ה"חינה" מנהג קדום מימי הראשונים (מוזכרת בדברי הרמב"ם

1. אסור. 2. בישיבה תולים בובה בדמות המן

בג'רבא ובתונס קבלו הוראות מרן ז"ל (וגם הבן

כלל ידוע בברכות, נגד המנהג אין אומרים ספק

אם הכל בצניעות – מותר. זה מנהג קדום

זה מנהג קדום מימי הראשונים (לפני כאלף שנה).

מנהג הספרדים בנפילת אפיים | דבריו הקשים של

דברי התעוררות לאמירת תיקון חצות בימי בין המצרים

♦ רועה נאמן – שיחה נדירה בקודש פנימה ♦ תמונה ממרן האיש מצליח בפרסום ראשון ♦ מעולמו של מלמד – מדור חדש ♦ הגאון רבי יחזקאל מאזוז – זכרונות הוד מנכדו ♦ 96 עמודים גדושים בחומר נדיר מרתק ♦